מה עושים EPA ו-DHA: המסרים המותרים בישראל והמחקר

תוויות של אומגה 3 נעות בין מדויקות לעמומות. המדריך מסביר אילו שומני אומגה 3 מעורבים, אילו מסרים על EPA ו-DHA מותר להציג על תוספי תזונה בישראל ובאילו תנאים, מה אין לטעון ומה אומרת EFSA על בטיחות. זה מידע כללי ולא ייעוץ רפואי. את הבדיקות לפני הקנייה תמצאו במדריך איך בוחרים תוסף אומגה 3.

שלושת השומנים

שלושה שומני אומגה 3 מופיעים על תוויות. ALA (חומצה אלפא-לינולנית) הוא האומגה 3 הצמחית, שנמצאת למשל בשמן פשתן ובאגוזי מלך. EPA ו-DHA הם שומני האומגה 3 ארוכי השרשרת, שנמצאים בעיקר בדגים שמנים ובשמן אצות. הם אינם ניתנים להחלפה זה בזה. סקירה משנת 2009 מצאה אצל מבוגרים בריאים שתוספי ALA מעלים את רמות ה-EPA וה-DPA בדם ובחלב אם, אך כמעט שאינם משפיעים על ה-DHA, ושהעלאת ה-DHA בדם מושגת בצריכה של DHA מוכן. לכן שורות ה-EPA וה-DHA בטבלה חשובות יותר מהמילה "אומגה 3".

שני מספרי ייחוס נותנים הקשר. לפי הודעת EFSA מ-27 ביולי 2012, 250 מ"ג ביום של EPA ו-DHA הם צריכה מספקת לשמירה על בריאות הלב הכללית בקרב מבוגרים בריאים וילדים. ההודעה גם קובעת שמינונים של 2 עד 4 גרם ביום נדרשים להשפעות שנטענו על לחץ דם וטריגליצרידים.

איך מוסדרים מסרים בריאותיים בישראל

מאז תיקון מס' 10 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשפ"ד-2024, ישראל מאמצת בהדרגה הוראות של האיחוד האירופי. בין ההוראות המאומצות תקנה 1924/2006 בעניין מסרים תזונתיים ובריאותיים על מזון, ותקנה 432/2012, רשימת המסרים הבריאותיים המותרים. לפי התוספת השנייה א' לחוק, ההוראות לעניין מסרים בריאותיים חלות על תוספי תזונה ועל מזון שאין חובה לסמנו בסמל אדום, בלבד. תקנה 440/2011, שבה המסר על DHA של האם, מופיעה באותה תוספת בשורה משולבת עם אותם תנאים. לפי הודעת שירות המזון הארצי מאוגוסט 2024, ההוראות החדשות נכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2025 בכפוף להוראות מעבר, ותחילת ההפרות לגביהן ב-1 בינואר 2026.

לפי החוק הנוסח המחייב הוא האנגלי, והתרגום לעברית שמפרסם שירות המזון נועד לנוחות. את התרגום העברי של נספח תקנה 432/2012 לא הצלחנו לקרוא בעת כתיבת המדריך, והנוסחים שלהלן הם תרגום שלנו מהנוסח האנגלי, שנקרא בעותק של תקנות אלה באתר legislation.gov.uk. בדקו את הנוסח העברי באתר שירות המזון.

המסרים הרלוונטיים ל-EPA ול-DHA

• "EPA ו-DHA תורמים לתפקוד התקין של הלב". המזון חייב להיות לפחות "מקור לאומגה 3" כפי שהגדירה תקנה 1924/2006, ויש ליידע את הצרכן שההשפעה מושגת בצריכה יומית של 250 מ"ג EPA ו-DHA.
• "DHA תורם לשמירה על תפקוד תקין של המוח" ו"DHA תורם לשמירה על ראייה תקינה". המזון צריך להכיל לפחות 40 מ"ג DHA ל-100 גרם ול-100 קלוריות, ויש ליידע את הצרכן שההשפעה מושגת בצריכה יומית של 250 מ"ג DHA.
• "צריכת DHA של האם תורמת להתפתחות תקינה של מוח העובר והתינוק היונק" (ובנוסח מקביל, להתפתחות העין). חובה ליידע נשים בהריון ומניקות שההשפעה מושגת בצריכה יומית של 200 מ"ג DHA בנוסף לצריכה המומלצת של 250 מ"ג DHA ו-EPA, והמזון חייב לספק לפחות 200 מ"ג DHA ביום.
• "ALA תורם לשמירה על רמות כולסטרול תקינות בדם". המזון חייב להיות לפחות מקור ל-ALA, והצריכה היומית היא 2 גרם ALA.

בנוסח האירופי המאומץ יש גם מסרים על לחץ דם (3 גרם EPA ו-DHA ביום) ועל טריגליצרידים (2 גרם ביום), עם הוראה שתוספים חייבים להזהיר מפני חריגה מ-5 גרם משולבים ביום, ושאין להשתמש בהם במזון המיועד לילדים. הצו משנת 2025 שינה בנספח רק את המסר על אורז שמרים אדום, ולכן הנוסחים האלה נשארים חלק מהנספח המאומץ (לפי הנוסח האירופי המאומץ; הנוסח העברי המלא לא אומת).

המסרים צרים: כל אחד מציין חומר, תנאי מינון ולעיתים קהל יעד. אף אחד מהם אינו אומר שאומגה 3 מועילה לכל אדם, ואף אחד אינו מתייחס למניעה או לריפוי מחלה.

איך בודקים מסר על תווית

• הניסוח זהה? ניסוח שמוסיף תוצאה, כמו "טוב ללב" או "מחזק את הזיכרון", הוא מסר אחר.
• המנה היומית מגיעה לכמות? 250 מ"ג EPA ו-DHA למסר הלב, 250 מ"ג DHA למוח ולראייה. מוצר שמספק 300 מ"ג EPA ו-DHA מגיע לתנאי הראשון, אבל אם יש בו רק 100 מ"ג DHA הוא לא עומד בתנאי המוח והראייה.
• התנאי מופיע? הצרכן צריך לקבל מידע על הצריכה היומית שמאחורי ההשפעה.
• זה מתאים לקהל? המסר על העובר והתינוק היונק מיועד לנשים הרות ומניקות.

דוגמה לקריאת טענה

נניח שבמודעה כתוב שאומגה 3 "מחזקת את הלב ומונעת מחלות". הניסוח אינו ברשימה, ואם מדובר במוצר שנמכר בישראל כתוסף, הוא חורג ממנה. אם כתוב "EPA ו-DHA תורמים לתפקוד התקין של הלב", הניסוח זהה למסר הראשון, ועדיין צריך לוודא שהמנה היומית מספקת 250 מ"ג EPA ו-DHA ושהתנאי מצוין. אם בטבלה כתוב 100 מ"ג EPA ו-100 מ"ג DHA למנה, המנה מספקת 200 מ"ג בלבד, ולכן צריך מנה גדולה יותר כדי לעמוד בתנאי, והחישוב הוא בעיה של המוצר ולא שלכם.

מה הרשימה אינה אומרת

המסרים מתארים תפקוד תקין ושמירה עליו, ולא ריפוי. הם גם אינם מתייחסים למקור: אותו מסר חל על EPA ו-DHA משמן דגים או משמן אצות. ו-ALA, שנמצא בשמן פשתן, אינו תחליף ל-EPA ול-DHA בהקשר של מסרי הלב והמוח, כי המסרים האלה נוסחו עליהם ועל כמויותיהם. סקירה משנת 2009 מצביעה על ההבדל בדם: ALA מעלה EPA אך כמעט שאינו מעלה DHA. ולכן אם המסר מפנה אתכם ל-DHA, חפשו DHA בטבלה.

מה אסור לטעון

לפי הכלל האירופי שאומץ, מסר בריאותי מותר רק אם הוא מאושר וכלול ברשימה, ולכן ניסוחים כמו "תומך במפרקים", "משפר מצב רוח" או "מחזק את החיסון" אינם חלק ממנה. בנוסף, תקנות תוספי התזונה בישראל אוסרות לייחס לתוסף סגולות ריפוי או מניעה של מחלה. אם תווית או מודעה טוענות יותר, הן חרגו מהרשימה.

מה המחקר אומר על בטיחות

EFSA קבעה ב-2012 שהנתונים אינם מספיקים לקביעת גבול עליון ל-EPA, DHA ו-DPA, והגיעה למסקנה שצריכה של עד 5 גרם ביום של EPA ו-DHA יחד מתוספים אינה מעוררת חשש בטיחותי אצל מבוגרים. זו מסקנה לגבי מבוגרים, לא יעד ולא עצה למי שיש לו מצב רפואי. מי שמטופל בתרופות לדילול דם, מתכונן לניתוח או סובל ממחלה מאובחנת צריך להתייעץ עם רופא.

הריון והנקה

דף של משרד הבריאות על תוספי תזונה בהריון מציין שלנשים שאינן אוכלות שתי מנות דגים בשבוע ההמלצה הרפואית, במידת הצורך, היא תוסף DHA במינון 200 מ"ג ליום. זה אותו מספר שמופיע בתנאי המסר על העובר, אך ההמלצה היא של רופא, והמסר הוא כלל סימון בלבד. לפי התקנות, נשים בהריון ומניקות צריכות להיוועץ ברופא לפני כל תוסף.

מוצר מישראל ומוצר מחו"ל

הכללים שלמעלה מכוונים לעוסקים שמשווקים תוספי תזונה בישראל. ייתכן שהתווית של מוצר שהוזמן ביבוא אישי לא נכתבה לפי הרשימה האירופית, ואיננו קובעים כאן מה דינו של יבוא אישי, ולכן אי אפשר להניח שכל ניסוח על התווית תואם את הרשימה שאומצה בישראל. התייחסו לניסוח כאל טענת היצרן ולא כאל אישור של משרד הבריאות.

איך משתמשים בזה בקנייה

כשמשווים מוצרים, בדקו שמצוינות כמויות EPA ו-DHA ושכל טענה תואמת את הנוסח למעלה, כולל המינון. חיפושים כמו omega 3 fish oil capsules EPA DHA באמזון (נפתח בכרטיסייה חדשה) ו-vegan omega 3 algae oil באמזון (נפתח בכרטיסייה חדשה) מציגים הרבה מודעות, והתווית על האריזה היא שקובעת. הזמנה מחו"ל מותנית בכך שהמוצר נשלח לישראל, וזה משתנה ממוצר למוצר. להשוואת המקורות ראו שמן דגים או שמן אצות, ולבדיקות טריות ראו חמצון, כספית ותוויות.

הרופא או הרוקח הם הכתובת למי שיש לו מצב בריאותי או שנוטל תרופות, והתווית היא הסמכות למינון ולאזהרות.